בשנת בר המצווה שלי היו שני דברים חשובים שנלוו ליום המרגש. האירוע שלי עם המשפחה כבר היה מתוכנן, ואז הייתה תפנית בעלילה. ראיתי במקרה עלון של ארגון CAMP USA והחלטתי לברר מה זה בעצם. נכנסתי לאתר ראיתי כל מיני סרטונים ממחנות שונים ונראה שפשוט חוגגים שם כל היום (מה שהתברר כנכון בהחלט בסוף הקיץ ההוא)…
הראתי לאמא שלי את העלון ודיברתי איתה מעט על הטיסה ואמרתי לה שזה משהו שאני מאוד אשמח לקבל מתנה לבר המצווה. לטוס לארה"ב למחנה יהודי, לחוות תרבות אחרת ולהכיר אנשים חדשים זה משהו שעוד לא יצא לי לחוות. אף פעם לא הייתי בחו"ל ומחנה קיץ כזה נראה כאופציה מאוד טובה ליהנות בקיץ ולחזור עם חוויה לכל החיים. בעייני היה עדיף לצאת למחנה מאשר טיול… במחנה אתה מבלה עם 14 ילדים מהבקתה שלך כל יום כל היום, וגם מכיר עוד 300 ילדים אחרים במחנה, כך שכל הזמן יש פעילות בבריכה, באגם, במגרש, בחדר אוכל, כל הזמן אתה עם אנשים, חווה ולומד ונהנה, ואת האמת – נהניתי מכל רגע.
גיל הבר המצווה הוא גיל מצוין לצאת למחנה קיץ. ככה אתה מכיר נערים בגילך שחלקם גם יעלו לתורה בקרוב, ואפילו יצא לי לעזור וללמד חלק מהם לקראת העלייה לתורה שלהם. הגיל הזה טוב כי ככה אפשר לחזור למחנה בקייצים הבאים (למי שמתאפשר כמובן), ואם יוצאים בגיל 1617 פעם ראשונה קצת קשה לחזור (חלק בגלל ענייני צבא, וחלק היו בשנה הראשונה שלהם בשכבה הכי בוגרת אז אי אפשר לחזור כל כך מהר וזה ממש מבאס).
אחד היתרונות הכי גדולים מהיציאה למחנה היה העשרת השפה האנגלית. כשאתה מדבר אנגלית במשך חודש, לפעמים זה קצת מביך, ולפעמים אין לך מה לומר ואתה נאלץ השתמש במילים בעברית תוך כדי שימוש בשפת הסימנים. זה גם נחמד שיש חברים שלא צוחקים עליך ועוזרים לך להתגבר על מחסום השפה. בהתחלה היה קצת קשה עם האנגלית אבל תוך כמה ימים אין שום בעיה עם זה והאמריקאים תומכים בעניין ולא צוחקים עליך. לי ולחברים שיצאו איתי זה עזר מאד ושיפר את האנגלית.
הדבר השני שהיה משמעותי מאוד, היה הלו"ז. לא קמים מוקדם מדי, יש מספיק זמן לישון, ומה שהכי טוב בלו"ז היומי הוא שאף פעם לא נחים ותמיד יש פעילות. אחרי ארוחת בוקר מסדרים את הבקתה, ואז מייד יוצאים לאגם ואחר כך הולכים לשחק כדורעף, ואחרי זה טניס ואז לבריכה ואז שעת חטיף ואז פעילות ערב.. כל הזמן בפעילות והכל עם החברים שלך לבקתה – אנשים שהפכו למשפחה, כמו כל שאר המחנה.
המחנה באמת היה כמו בית שני, שהפך לבית הראשון שלי. נהניתי מאוד, פגשתי חברים, יצאתי לטיולים, ועם כל הקיטשיות שיש בדבר… אני באמת אזכור את החוויה ואת האנשים כל החיים… עברו ארבע שנים מאז הקיץ… ועובדה שאני עדיין זוכר.
ועוד משהו קטן בשביל ההורים הדואגים מתרגשים: הכל יהיה בסדר, אז תנו לילד לחגוג!
זיו מגל, חניך מחנה קיץ Crane Lake בשנים 2008-2011
רוצים גם אתם חוויה כמו זו שחווה זיו כמתנת בר/בת מצווה? הקליקו כאן לבחירת המחנה המתאים, או צרו עמנו קשר במספר 08-9714536
